טיסה הביתה אחרי צנתור והשתלת סטנט בלב

כמה זמן נשארים בדרך כלל אחרי השתלת סטנט מתוכננת

צנתור טיפולי מתוכנן עם השתלת סטנט כרוך בדרך כלל באשפוז קצר. לפי ה-NHS ולפי הקרן הבריטית ללב (BHF), רוב המטופלים שעוברים את הפעולה בגלל תעוקת חזה משתחררים הביתה באותו יום או למחרת, ואילו מטופלים שטופלו במהלך התקף לב צריכים לעיתים קרובות כמה ימי אשפוז. למטופל מחו"ל הנסיעה כולה ארוכה יותר מהאשפוז, כי היא כוללת גם התייעצות ובדיקות לפני הפעולה ובדיקה לפני הטיסה הביתה. בפעולה מתוכננת בבאקו זה מצטבר בדרך כלל לכ-4 עד 7 ימים באזרבייג'ן.

המספרים האלה הם רק נקודת מוצא. לפעמים הצנתור מראה שמספיק טיפול בתרופות, או שניתוח מעקפים מתאים לכם יותר מסטנט, ואז התוכנית משתנה. פעולה שהסתבכה, שטף דם גדול או הפרעת קצב עשויים גם הם להאריך את השהייה. לכן כדאי להזמין כרטיס חזור גמיש או להשאיר יום או יומיים רזרבה. MedAzerbaijan יכולה לעבור על המסמכים שלכם לפני הנסיעה, לשלוח הצעת מחיר בכתב ולארגן הסעות, לינה ומתורגמן, כך ששינוי תאריך החזרה לא יהפוך לבעיה במקום.

מתי טיסה נחשבת בדרך כלל סבירה

ההנחיות הבריטיות מציינות מספרים שונים מעט, וזה מראה שאין כלל אחד קבוע. ה-BHF כותבת שאדם שמרגיש טוב באופן כללי ושוחח על מצבו עם רופא עשוי להיות כשיר לטוס יומיים אחרי צנתור מתוכנן ללא סיבוכים. רשות התעופה האזרחית של בריטניה (CAA) מציינת בהנחיות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות שמטופלים אחרי צנתור טיפולי עם סטנט ללא סיבוכים עשויים להיות כשירים לנסוע אחרי 3 ימים, אבל הערכה אישית היא חיונית. ה-BHF מוסיפה שבדרך כלל לא מומלץ לטוס טיסה ארוכה זמן קצר אחרי השתלת סטנט.

אחרי התקף לב לוח הזמנים ארוך יותר. ה-BHF מציינת 3 עד 10 ימים אחרי התקף לב ללא סיבוכים ו-4 עד 6 שבועות אחרי התקף לב מסובך או נרחב. ה-CAA קובעת שמטופלים אחרי התקף לב שעבר לאחרונה עשויים לטוס אחרי 7 עד 10 ימים אם אין סיבוכים, ומונה התקף לב מסובך ב-4 עד 6 השבועות האחרונים בין הסיבות לא לטוס. לפני שהוא מאשר את התאריך, הקרדיולוג בוחן את תוצאת הפעולה, את תפקוד הלב, את קצב הלב ואת ההרגשה שלכם. לחברות התעופה עשויות להיות דרישות משלהן, ולכן אם אתם צריכים סיוע בטיסה, בררו זאת מראש מול החברה.

למה חשוב אם הדקירה הייתה בפרק כף היד או במפשעה

הצנתר הדק שמשמש לצנתור מוחדר דרך עורק בפרק כף היד או במפשעה. לפי ה-BHF, אחרי גישה דרך פרק כף היד אפשר לעיתים קרובות לעזוב את אזור ההתאוששות די מהר, ואילו אחרי גישה דרך המפשעה צריך בדרך כלל לשכב תחילה על הגב ולהתאושש בבית החולים זמן רב יותר. בכל מקרה נשאר פצע קטן במקום שבו נדקר העורק, ושטף דם מתחת לעור הוא דבר שכיח. ה-NHS ממליץ להימנע מהרמת משאות כבדים וממאמץ גופני ניכר במשך כשבוע, או עד שהפצע מחלים.

לזה יש השלכות מעשיות על הנסיעה. הרמת מזוודה כבדה אל המסוע או אל תא המטען שמעל המושב היא בדיוק סוג המאמץ שכדאי להימנע ממנו. השתמשו במזוודה על גלגלים, בקשו עזרה ממי שנוסע איתכם או הזמינו מראש סיוע מחברת התעופה. בדקו את מקום הדקירה לפני היציאה לשדה התעופה. כאב שהולך ומתגבר, נפיחות או חום גבוה מצריכים פנייה לרופא, וה-NHS ממליץ להזעיק עזרה דחופה אם דימום מהפצע לא נעצר, או מתחדש, אחרי לחיצה עליו במשך 10 דקות.

התרופות שמגינות על הסטנט

אחרי השתלת סטנט מקבלים תרופות שמפחיתות את הסיכון להיווצרות קרישי דם בתוך הסטנט ומסביבו. בדרך כלל מדובר באספירין יחד עם תרופה נוספת נוגדת טסיות, כמו קלופידוגרל, טיקגרלור או פרסוגרל. ה-NHS מציין שרוב המטופלים צריכים תרופות לדילול הדם עד שנה אחרי הצנתור, ושחשוב מאוד להקפיד על לוח הזמנים של התרופות. הקרדיולוג קובע כמה זמן ליטול כל תרופה במקרה שלכם ורושם זאת במכתב השחרור, שאותו תקבלו לפני הטיסה.

אסור להפסיק, להשהות או להחליף את התרופות האלה בלי הקרדיולוג, אפילו לכמה ימים. ה-NHS מזהיר שהפסקת קלופידוגרל בלי להתייעץ עם רופא עלולה להעלות את הסיכון לבעיות חמורות כמו התקף לב או שבץ. אם רופא שיניים או רופא אחר מציע הפסקה, עליו לדבר קודם עם הקרדיולוג. לפני הטיסה ודאו שיש לכם מספיק כדורים לכל הדרך ולשבועות הראשונים בבית, כי ייתכן שבארץ שלכם אותה תרופה נמכרת בשם מסחרי אחר. שמרו את מכתב השחרור, שבו מופיעים השמות הגנריים והמינונים, לצד התרופות.

איך להתכונן לטיסה עצמה

ה-BHF ממליצה לשמור את התרופות בתיק היד, לקחת כמות שתספיק לכל הנסיעה ולהחזיק רשימה עדכנית של התרופות והמינונים, כולל השמות המסחריים. מכתב מהרופא עוזר אם אתם נושאים ציוד רפואי, ונוזלים בנפח של יותר מ-100 מ"ל מחייבים מכתב ואישור מחברת התעופה לפני הנסיעה. ביום הטיסה קחו את התרופות כרגיל, ואם אתם חוצים אזורי זמן, שאלו את הקרדיולוג איך להתאים את שעות הנטילה בהמשך. סטנטים אינם מושפעים ממערכות הבידוק בשדה התעופה, כך שאין סיבה לדאגה בבדיקה הביטחונית.

במהלך הטיסה, כשהדבר בטוח, הלכו לאורך המעבר בערך פעם בשעה ועשו תרגילים פשוטים בישיבה, כמו מתיחת הרגליים וסיבוב הקרסוליים. שתו הרבה מים, אלא אם נאמר לכם להגביל נוזלים, והימנעו מאלכוהול ומקפאין בזמן הטיסה. אל תיקחו על דעת עצמכם אספירין נוסף או תרופות אחרות לדילול הדם. לפני הנסיעה ודאו שביטוח הנסיעות מכסה את מחלת הלב ואת הפעולה שעברתם לאחרונה, ודווחו על הסטנט כשאתם רוכשים את הפוליסה. אם יש לכם תרסיס ניטרוגליצרין, ה-BHF מציינת שבטוח להשתמש בו במטוס.

סימני אזהרה ומעקב בבית

כאב בחזה, לחץ בחזה או קוצר נשימה לפני היציאה הם סיבה לפנות מיד לעזרה רפואית, ולא לצאת לדרך. ה-NHS ממליץ להזעיק עזרה דחופה כשיש כאב חזק בחזה שאינו חולף, וה-BHF ממליצה להזמין אמבולנס אם הכאב נמשך חמש דקות אחרי המנה השנייה של תרסיס הניטרוגליצרין. אם מופיעים תסמינים במטוס, ספרו על כך מיד לצוות הקבינה. תמיד עדיף לשנות כרטיס מאשר לטוס כשאתם לא מרגישים טוב, והרופאים בבאקו יכולים לבדוק אתכם שוב אם משהו משתנה לפני הטיסה.

כשתגיעו הביתה, קבעו תור אצל הקרדיולוג שלכם והביאו את מכתב השחרור, את דוח הצנתור ואת רשימת התרופות. הקרדיולוג בבית ימשיך את הטיפול, יאשר כמה זמן צריך להימשך הטיפול בתרופות לדילול הדם ועשוי להפנות אתכם לשיקום לב. ה-NHS מציין שאחרי צנתור מתוכנן אנשים רבים חוזרים לעבודה כעבור כשבוע, ושלא כדאי לנהוג במשך שבוע, אם כי כללי הנהיגה שונים ממדינה למדינה. MedAzerbaijan יכולה להעביר את השאלות שלכם לרופא המטפל בבאקו ולארגן התייעצות מרחוק בעת הצורך.

שאלות נפוצות